"הדמות של חן יכולה להיות מבלבלת למי שמסתכל עליו מהצד.
הסובבים אותו מתארים אותו מצד אחד כמפקד דומיננטי, קשוח, מצטיין. אחד כזה שחותר תמיד לניצחון בלתי מתפשר, מדויק וקטלני.
אבל מצד שני כאדם עם חיוך מאוזן לאוזן, כזה שכשהוא מדבר איתך – כל הרגש והקשב שלו מופנה לאותו רגע. "הייתה בו ענווה אחרת, יראת כבוד כלפי כל בן אדם שהוא נגע בו. הוא תמיד יהיה בנקודת חיכוך הכי גבוהה, ילמד את הדברים הכי מורכבים, ילך ליחידות הכי דורשות תמיד בנועם, בשקט, בלי רעש, זה לכאורה ניגודים, אבל אצלו זה היה בהרמוניה מושלמת".

ב-7 באוקטובר חן מחליט לצאת להילחם, על אף שרבים התמהמהו במחשבה להמתין לפלוגה, הוא לא היה מוכן לחכות כיוון שהבין שיש חיים שצריך להציל. חן וחבריו היו מעטים מול רבים בקרב ובהחלטה להסתער הצילו חיים רבים.

חן לא היה מושלם, אבל הוא היה מושלם בחוסר שלמות שלו. האמין מאוד בעבודה קשה גם עם החיילים וגם עם עצמו. כשחן קיבל צו ראשון בגיל 16, הבין שהרכבת המשקפיים מפרידה בינו לבין חלומו לשרת שירות קרבי, חן החליט שהוא מחפש עבודה מהירה שתוכל לממן לו ניתוח לייזר להסרת משקפיים.

הוא מצא עבודה במפעל עם אנשים מבוגרים ותוך חודשיים הצליח להשיג את הכסף הנדרש.
יש רצון להמשכה של הייחודיות הזו של חן.