סלמאן נולד בכפר הדרוזי יאנוח למשפחת חבקה בתאריך 27.08.1990, אביו עימאד עבד בתור מורה לעברית בחטיבת ביניים, ואימו מואהב עבדה כמה שנים טובות במפעל תפירה אבל בעיקר הייתה עקרת בית. הוא היה הבכור בבית של ארבעה בנים ושתי בנות. סלמאן למד בבית הספר יסודי א' בכפר ינוח.

כבר בילדותו סלמאן התבלט בחוכמתו ,בסקרנותו ובאהבתו לעזרת הזולת.

השבת השחורה 7.10.23

באותו בוקר שבת, בשעה 7:30, סלמאן החליט להגיע במהרה דרומה ללא פקודה ישירה אלא מתוך תחושת אחריות וישראליות, כשהבין שהמצב מחייב שיגיע עם כוחותיו לדרום כדי להציל חיי אדם. בדרך לצאלים, הוא הזעיק את כל הקצינים והחיילים: “תגיעו מהר לצאלים”. סלמאן הגיע בשעה 10:30 לצאלים. לאחר חימוש, תדלוק ובדיקת הטנקים, הם עלו אל הכבישים לכיוון קיבוץ בארי. בשעה 12:30 הגיעו לבארי 3 טנקים בהובלת סלמאן. הוא והצוות חברו לכוחות הצנחנים, נכנסו לקיבוץ והתחילו להחזיר את השליטה לידי צה"ל. הקרבות היו קשים, חיילים נפלו אך במקביל נהרגו עשרות מחבלים.

לאחר שלושה ימים, הקיבוץ טוהר ממחבלים. ההגעה של סלמאן בזמן המוקדם מנעה אסון גדול יותר. באותה השבת, הגיעו לעוטף 19 טנקים של גדוד 53, אשר שינו את פני המלחמה לטובת ישראל. נפילתו של סלמאן ז״ל ביום ראשון, 29.10.23, גדוד 53 נכנס לתוך עזה ותפס עמדות. בליל יום רביעי 1.11.23, סלמאן שמע בקשר כי מג"ד גולני, תומר גרינברג, נמצא במצב קשה וחייב חיפוי כדי להוציא את כוחותיו ממארב קשה. סלמאן, בלי פקודה וללא היסוס, לקח צוות של ארבעה טנקים והגיע במהירות אל מקום ההיתקלות. הוא הצליח להסיט את האש של מחבלי החמאס כדי שחיילי גולני יוכלו לסגת בשלום. הפעולה הצליחה, אך לצערנו, סלמאן נפל בקרב, והשאיר אחריו אישה וילד קטן בן 3.